שאלה:
אני נשואה 8 שנים נישואים סבירים ומעלה. לאחרונה גיליתי שבעלי משקר לי בנושא עישון, בעבר הוא היה מעשן ונגמל עוד לפני הנישואים וברור לו לחלוטין שאני נגד עישון, כבר תקופה ארוכה שהוא חוזר עם ריח של סיגריות לבית ותמיד הוא היה מתרץ שהיה בסביבת מעשנים, היום הוא שוב חזר עם ריח והכחיש שעישן, בררתי את זה אצל אחי שהיה איתו והוא אמר שבעלי עישן, אני לא יודעת מה לעשות כי קשה מאוד להחזיר לי אמון שנפגע ומעבר לזה איך להגיב? מה לעשות? איך אני אדע שבדברים אחרים הוא לא משקר לי במצח נחושה? חשוב לציין שכבר אמרתי לו שאני יודעת שהוא משקר לי ושכבר היו מקרים שהוא “שינה מן האמת“.
תשובה:
ניכר בשאלתך עד כמה איכזבה אותך העובדה שבעלך העלים ממך את האמת. אתייחס בתשובתי למספר מימדים, ראשית לשיקום האמון ביניכם, ושנית לשאלה מדוע בעלך בחר שלא לומר את האמת.
לגבי האמון ביניכם, חשוב שתסבירי לבעלך עד כמה המקרה פגע בך, ועד כמה חשוב לך האמון בו. ספרי לו על הקושי שלך להחזיר את האמון, ובקשי ממנו להבטיח שמקרה דומה לא יישנה.
אבל, אני מאמין שבמערכת בין בני זוג, ישנה פעילות גומלין של השפעה הדדית, ולכן חשוב שתבררי עם בעלך, מדוע הוא חשש לומר את האמת. עשי זאת מבלי להאשים, אלא בדרך שלשאלה שתנוסח בערך כך – ‘הרי אני יודעת שאינך אדם שקרן, ואני מתפלאת מדוע נהגת כך’. בקשי ממנו לענות לך בכנות, והבטיחי שלא תכעסי, אלא תשתדלי להבין.
ייתכן שתגלי שהוא מרגיש שלא ניתנת לו האוטונומיה הדרושה לאדם מבוגר, והעדיף לעשן מבלי ידיעתך, מאשר להכעיס אותך ולומר לך שהוא עושה זאת חרף התנגדותך.
אם זה אכן כך, חשוב מאוד שתלמדי כיצד לשנות זאת. אחד הצרכים הבסיסיים של אדם, הוא הצורך בעצמאות. בעלך צריך לחוש שהוא יכול להחליט בעצמו האם לעשן או לא.
כמובן, גם לך יש מה לומר בעניין, אבל זה צריך להיעשות בדרך של שיתוף. אני מציע לך לומר לו שאת מכבדת את זכותו להחליט האם לעשן או לא, אבל מבקשת ממנו להתחשב בך, משום שזה מאוד מפריע לך.
אני מאמין שאם הנישואים שלכם ‘סבירים ומעלה’, כפי שהגדרת, בעלך לא יתעלם מרצונך, ויעריך את העובדה שאת אינך מנסה לכפות עליו, אלא מבקשת ממנו, כמאדם מבוגר.