פרק 5: מסר אמפתי – מתי ואיך?

בכתבה הקודמת, דיברנו על חשיבות היכולת לאמפתיה כלפי הילדים. בכתבה זו אתן מספר דוגמאות לדבר.

בכתבה הקודמת דיברנו על הצורך החיוני ביכולת אמפתית של ההורה.

האמפתיה חשובה הן כצורת התבוננות, מתוך הקשבה לילד, והבנה עמוקה של צרכיו, והן כבסיס לתקשורת המבוססת על הבעת אמפתיה, בפני עצמה או כחלק ממסרים נוספים.

בכתבה זו אני רוצה לתת היום מספר דוגמאות לדבר:

 

כאשר ילד בא ומספר לנו על משהו שעבר עליו –

הנטיה האוטומטית: להגיב מייד, ולומר את דעתנו על מה שהיה צריך לעשות.

ההמלצה שלי: על מנת לתת לו את התחושה שאכן הקשבתם לו באופן מלא,

ולאמן את עצמכם לעשות זאת, אני מציע לשקף קודם כל את מה שהוא אמר,

ואת הרגש שהוא מביע. במקרים רבים, אם נעצור לאחר השיקוף,

הדבר ייגרום לילד להרחיב יותר את הדברים, משום שהוא ירגיש שאנחנו נותנים חשיבות לדבריו.

 

כאשר נראה כאילו עבר משהו על הילד, אבל הוא אינו מדבר על כך –

הנטיה האוטומטית: לנסות לשאול מה קרה, ולעתים אף להתרגז על הילד כשאינו עונה.

ההמלצה שלי: אפשר לשקף לילד את מה שנראה לכם שהוא מרגיש,

לדוגמא: ‘אתה נראה קצת עצוב, קרה משהו?’.

במקרים רבים, הילד יספר מה קרה, ונוכל להתחיל שיחה עם שיקופים, כמו בכותרת הקודמת, אבל, אם הילד עדיין שותק, אפשר להמשיך בשיקוף, לדוגמא: ‘נראה שקשה לך לדבר על זה‘.

אם נשמור על סבלנות, ונמשיך באופן הזה, הילד ירגיש שאנחנו נמצאים בהקשבה מלאה, וברוב המקרים יספר מה עבר עליו, ויאפשר לנו לסייע לו.

 

מסר אמפתי, משולב עם אמירה סמכותית –

חלק מרכזי מהחינוך, הוא היכולת להציב גבולות לילדים.

הנטיה האוטומטית: לומר את הדברים בטון כעוס וקול רם.

אבל, גם כאשר מציבים גבולות, חשוב להמשיך ולשדר לילד שאנחנו קשובים לצרכיו.

ההמלצה שלי: גם במקרה זה חשוב להשתמש בשדר אמפתי, לדוגמא: ‘אלון, אני רואה שאתה מאוד כועס, נראה שמשהו ממש הרגיז אותך, אני אשמח לשמוע אותך, אבל אני לא יכול לקבל את זה שאתה מכה את אחותך‘.

המסר האמפתי מרכך את התחושה הקשה שנוצרת בעקבות הצבת הגבולות, ומבהיר לילד, שלמרות העובדה שאנחנו מעירים לו, הקשר והאכפתיות כלפיו נשמרים.

הקורסים שלנו

הפרטים התקבלו בהצלחה!
ניצור איתך קשר בהקדם

× ווטסאפ
דילוג לתוכן