שקרים של ילדים – מה עושים כשהילדים משקרים?

כמעט כל הורה חווה את הסיטואציה הלא נעימה, בה בנו או ביתו מספרים לו משהו, והוא יודע כמעט בוודאות שהדבר אינו נכון. הורים רבים זזים באי נוחות כשהם עומדים מול השקר, ומתלבטים האם נכון לעמת את הילד מול הדבר, או להתעלם. במאמר זה אסקור את הסיבות הנפוצות לשקרים של ילדים, ואתן דרך התמודדות יעילה.

בס”ד

Pinocchio

 

 

 

 

 

 

כהקדמה למאמר זה חשוב לי להדגיש, על מנת להפחית לחץ – שקרים של ילדים בגילאי הילדות הם עניין נפוץ יחסית, ובמקרים רבים הדבר נורמטיבי. אנחנו איננו אמורים לקבל אותו ככזה, משום שאנחנו רוצים לחנך את הילד לדבוק באמת, אבל חשוב שנדע שהדבר נורמאלי, כדי שלא ניבהל, ונוכל להגיב בצורה מושכלת. אגב, באופן פרדוקסאלי, יש להבין שלעתים השקר מורה דווקא על הפנמה של נורמות חברתיות. לדוגמא: ילד שלקח שוקולד מארון הממתקים, אך מכחיש זאת, עושה זאת משום שהפנים שלקיחת שוקולד ללא רשות היא פעולה אסורה. הפנמת נורמות כאלה היא חיובית, אבל אנחנו רוצים כמובן שיפנים שגם השקר אינו לגיטימי.

בעניין זה יש לחלק בין הגילאים השונים – פעוטות עד גיל 3, נמצאים בשלב מוקדם יחסית בהתפתחות המוסרית שלהם, ולמעשה אינם מבינים באופן בהיר את עניין השקר. לכן אין לראות בסילוף המציאות על ידם שקר של ממש.

גם מאוחר יותר, עד גיל בית הספר, הילד מתקשה עדיין להבדיל בין מציאות לדמיון, ולכן נוטה לעתים לסלף את המציאות, מבלי שיתכוון ממש לשקר.

כשהילד גדל ומגיע לגילאי בית הספר היסודי, הוא כבר אמור להבין שהשקר אינו תואם את הקוד המוסרי, אך הוא לעתים משקר כדי לבדוק את הגבולות, או משום שהוא מתקשה לעמוד בפני התוצאות של אמירת האמת.

ילדים יכולים לשקר ממספר סיבות:

ראשית, לא נעים לומר, אבל לעתים הם לומדים את ההתנהגות הזאת מאיתנו. הורים רבים משתמשים במה שמכונה ‘שקר לבן’, לעיני ילדיהם, ובכך מבלי משים מלמדים אותם שהדבר נורמאלי ולגיטימי. אין סיבה להיות מופתע כאשר ילד שהתבקש על ידי אביו לומר לאדם שטילפן אליו שהוא לא בבית, ישתמש גם הוא בשקרים כדי להימנע מעימות או מחוסר נעימות.

סיבה נוספת לשקר יכולה להיווצר במידה ואנחנו מצפים מהילדים ציפיות גבוהות מידי ומתקשים להתמודד עם כשלונותיהם, הם עשויים להעדיף לומר לנו דברים שאינם נכונים, על מנת שלא לעמוד בפני התחושה שהם מאכזבים אותנו. הסיכוי לשקר יגבר במידה שההורים נוקטים בתגובה חריפה מידי על התנהגות שלילית, והילד שחושש מהעונש הכבד, יעדיף לשקר על מנת להימנע מפגיעה.

ילדים משקרים גם כאשר הם זקוקים להערכה, ואינם מקבלים אותה. במקרה זה הם עשויים לספר על עצמם דברים שאינם נכונים, על מנת להשיג את ההערכה וההתעניינות של חבריהם או הוריהם. לדוגמא: ילד עשוי לשקר לחבריו ולספר להם כזבים על עושרו הרב של אביו, ועל הרכב החדש והיקר שהוא עומד לקנות, כדי להשיג את ההתעניינות שלהם.

יחד עם זאת ההרגל לשקר עשוי להטריד כאשר הוא הופך לקבוע, ובמיוחד כאשר הוא משולב עם התנהגויות לא נורמטיביות או אנטי חברתיות נוספות.

נקודה מדאיגה נוספת, עשויה להיות כאשר איננו רואים שהילד מתחרט על שקריו, גם לאחר שנתגלו.

במקרים אלה חשוב להגיע לטיפול מקצועי, כדי לבדוק האם הילד סובל מקושי רגשי או מהפרעת התנהגות, שדורשים טיפול מקיף יותר.

במקרים פשוטים ונפוצים יותר, אני ממליץ לכם לפעול על פי הכללים הבאים:

  • ראשית, חשוב לבדוק האם אנו עצמנו איננו המקור ממנו לומד הילד לשקר. אם כן, חשוב לתקן זאת.
  • דבר נוסף שחשוב לבדוק הוא האם אנחנו משדרים ציפיות גבוהות מידי, או איום חזק מידי, על הילד, במידה ולא יצליח בדבר מסויים באופן המיטבי.
  • ילד שקטן מגיל 3, אין טעם לכעוס על כך ששיקר, אלא אפשר להגיד לו משהו כמו – ‘אני שומע שממש כיף לך לדמיין שנסעת לאמריקה בחללית, נכון?!’.
  • כדאי לספר מידי פעם לפני השינה סיפורים על ילדים שהיו צריכים להודות על משהו לא נעים, והתבלטו מאוד האם לומר את האמת או לא. לשתף את הילד בהתלבטות ולדון איתו מה כדאי לעשות, ובסופו של דבר לספר על ההתגברות של הילד שבסיפור, והחלטתו שלא לשקר, ועל התחושה הטובה שליוותה אותו בעקבות ההחלטה, למרות המחיר ששילם על כך.
  • אם הילד ממציא סיפורים, אין צורך לומר לו שהם שקריים אלא להתייחס לרצון שעומד מאחוריהם. לדוגמא: ילד שמכחיש את העובדה שקיבל מכתב מהמורה, אפשר לומר לו ‘אני מבין שקשה לך להראות לי את המכתב, והיית מעדיף אילו הוא לא היה נכתב מעולם, או שאפשר היה להעלים אותו, אבל בכל זאת חשוב לי שנקרא אותו ביחד ונחשוב מה עושים’.
  • חשוב לחזק ילד שאומר אמת במצב שיש לו אינטרס לשקר. צריך לזכור שהדבר אינו קל, והוא זקוק לחיזוק על מנת להמשיך בכך.
  • לעולם לא להצמיד לילד תווית של שקרן. אם הוא חוזר שוב ושוב ומשקר, צריך לדבר איתו על כך, ולהסביר שאנחנו מצפים ממנו לדבר אמת, אבל הדברים צריכים להיאמר מתוך אמון בטוב שבו.
  • לא לומר לילד ‘תודה ששיקרת’, ‘תסתכל לי בעיניים ותגיד ששוב הרבצת למשה’ או כדומה, אלא לומר לו בטון ענייני ‘אני יודע שהרבצת למשה, אני מבקש שנחשוב איך זה לא יקרה שוב’.

כאמור, אם השקרים חוזרים על עצמם פעמים רבות, ובעיקר אם נראה שהילד כלל אינו מתחרט על שקריו, מומלץ לפנות לאיש מקצוע, על מנת לבדוק האם הדבר מעיד על בעיה מקיפה יותר שדורשת טיפול.

הקורסים שלנו

הפרטים התקבלו בהצלחה!
ניצור איתך קשר בהקדם

× ווטסאפ
דילוג לתוכן