הקשיים בניהול שיחה בגיל ההתבגרות
מקרב הפונים אלי לתהליך הדרכת הורים, האחוז הגבוה ביותר הם הורים למתבגרים. אני מניח שהדברים אינם מפתיעים, משום שגיל ההתבגרות הוא הגיל המורכב ביותר, שבו הילד מתחיל לחפש את זהותו, וכבר אינו מקבל את דברינו באופן אוטומטי. הורים רבים נכנסים ללחץ, ובמקרים לא מעטים הלחץ הזה מקרין על הילד, ומערכת היחסים איתו נפגעת באופן משמעותי.
על מנת למנוע את המצב הזה, חשוב מאוד להבין את תהליכי גיל ההתבגרות, ומתוך כך לבסס דרך יעילה לתקשורת עם מתבגרים. ראשית, זה לא סוד שנערים בגיל ההתבגרות אינם אוהבים לשמוע הוראות. הם מרגישים גדולים ולא מעוניינים שההורים יתערבו יותר מידי בחייהם.
מצד שני, אנחנו לא רוצים ולא יכולים לוותר על המשך העברת הערכים שלנו אל הילדים בגיל ההתבגרות, משום שהם עדיין זקוקים להדרכה, ורחוקים מלהיות בוגרים עצמאיים.
איך בכל זאת מקיימים שיחה יעילה עם נערים מתבגרים?
אחד העקרונות החשובים שאני מלמד בתהליכי הדרכת הורים שאני זוכה ללוות, הוא התובנה שלמעשה הנער בגיל ההתבגרות כבר שמע מאיתנו את כל מה שיש לנו לומר. בתור ילד הוא שמע אותנו המון, ולמד לזהות אפילו את שפת הגוף ומבע הפנים שלנו. הוא יודע את דעתינו כמעט בכל עניין, וודאי שידועים לו ערכינו בדבר הטוב והרע.
לכן, אין טעם להמשיך ו’לנאום’ לו את אותם הנאומים שהוא כבר שמע מאות או אלפי פעמים, אלא עכשיו הזמן להוציא ממנו את מה שכבר טמון בקרבו. במקום לומר לו מה לעשות, כדאי לשאול אותו קודם כל מה דעתו. במקרים רבים נופתע מתשובתנו, ונגלה שהערכים שהוא יביע אינם רחוקים מהערכים שלנו, וכך יהיה קל יותר להגיע להסכמות.
השיחה עם נער מתבגר צריכה להיות דומה יותר לשיחה של מאמן (קאוצ’ר) עם המתאמן שלו. המאמן מאמין שהמתאמן רוצה בשינוי ורק זקוק לכלים, ולכן מנהל את מרבית השיחה בעזרת שאלות מנחות. כך גם ההורים יכולים לנהל את השיחה עם הנער בגיל ההתבגרות, ולגלות שהשיחה נעשית קלה ונעימה בהרבה.
לצורך העניין, צריך להוריד לרגע את השיפוטיות והנטיה להביע דעה באופן מיידי, ולנהל שיחה שבה נשאל את הנער שאלות על דעותיו בנוגע לעניין שבו דנים.
האם לא צריך לשים גבולות לפעמים בגיל ההתבגרות?
כמובן שגם בגיל ההתבגרות עדיין יש מקום לגבולות, אבל הם לא צריכים להיות האופציה הראשונה. רק אחרי שניהלנו שיחה, וניסינו לסייע למתבגר להגיע לתובנות בעצמו, אבל הוא מתעקש לפעול בניגוד מוחלט לערכינו, יש מקום להפעיל סמכות.
הורים שיקפידו על כך יגלו שגם הפעלת הסמכות נעשית יעילה יותר, משום שהיא לא שחוקה כתוצאה משימוש יתר. לעומת זאת, הורים שיבחרו להפעיל סמכות בכל פעם, על מנת להרגיל את הנער לציית, יגלו במקרים רבים שהם משיגים בדיוק את ההיפך, ומרגילים את הנער, שהדרך היחידה שבה יוכל לפתח זהות משלו, היא על ידי מרידה בסמכות ההורית.
לסיכום – שיחה עם מתבגר יכולה להיות שיחה עמוקה ונעימה, בתנאי שאנחנו זוכרים לכבד את היותו גדול, ומאפשרים לו להביע את ערכיו. יש לזכור שהערכים שלו אינם רחוקים משלנו, משום שהוא למד מאיתנו את ערכינו במשך כל שנות ילדותו.
במקרים שבהם התקשורת מסתבכת – זה הזמן לפנות לתהליך הדרכת הורים.
