תקשורת זוגית – האם באמת צריך לדבר על כל דבר?!

תקשורת זוגית – לדבר או להבליג?

תקשורת זוגית היא ללא ספק אחד הנושאים המדוברים ביותר ביחס לזוגיות. מוסכמה נפוצה ביחס לכך היא החשיבות העליונה של התקשורת הגלויה והכנה, והצורך לדבר על כל דבר ולא ‘לטאטא מתחת לשטיח’.

קלישאה נפוצה ביחס לזוגיות גורסת כי כאשר ‘מטאטאים’ הכל ‘מתחת לשטיח’, בסופו של דבר השטיח ‘מגיע לתיקרה’, ולא משאיר מקום לשום דבר אחר בבית.

מצד שני, לא פעם מעירים לי בהקשר זה שכאשר אנחנו שומעים על אופי הזוגיות שהיתה נפוצה לפני כמה עשרות שנים, נראה שקיומן של שיחות פתוחות והבעה רגשית לא היו תנאים הכרחיים לקיומה של זוגיות טובה. רבים מהסבים והסבתות שלנו, כמעט ולא שוחחו ביניהם שיחה זוגית באופן אליו מטיפים רבים בדורנו, ובכל זאת לא פעם חיי הנישואים שלהם היו יציבים ומשביעי רצון.

אם כך – האם תקשורת זוגית טובה כוללת בהכרח דיבור גלוי ופתוח על כל מה שמפריע, או שיש מקום לוויתורים והבלגה בחיי הנישואים, גם אם הם כרוכים בהדחקה של בעיות וקונפליקטים?

התשובה אינה חד משמעית, במחקרים שערך פרו’ ג’ון גוטמן, הוא גילה שכשם שתקשורת גלויה לא בהכרח מביאה לנישואים טובים, כך גם חוסר תקשורת על הדברים שמפריעים, אינו גורם באופן אוטומטי להרס הנישואים.

ישנם זוגות שבוחרים להבליג ולא לדבר על מה שמפריע להם, ובכל זאת בונים זוגיות טובה ויציבה. הם סבורים שעדיף להתמקד במה שחיובי בתוך הקשר, ולהבליג על השאר, מבלי לפגוע בבן או בת הזוג על ידי אמירות ביקורתיות, או לדרוש ממנו שינוי באופן בלתי פוסק. הם לומדים לקבל את בן או בת הזוג כפי שהוא ולשמוח במעלותיו. המחקר מורה שזוגות כאלה קיימים ואף מצליחים לבנות חיי נישואים טובים ומאושרים.

השאלה האם לדבר או לא לדבר תלויה בשאלה מה טוב עבור שני בני הזוג. אם שניהם אנשים שזקוקים לדיבור ושיחה על כל מה שמפריע, חשוב מאוד שהם יאפשרו את הדבר זה לזו, ויפתחו מיומנויות תקשורת זוגית טובות, אבל אם לשניהם נח עם ההבלגה וההתמקדות בהתבוננות החיובית, אין כל סיבה לכפות עליהם לדבר על הדברים.

יוצאים מכלל זה דברים שאין שום דרך לבן או בת הזוג לשנותם, כגון דברים מהעבר, מראה חיצוני, רקע משפחתי וכדומה. אין כל תועלת בדיבור על הדברים האלה, אלא להיפך – נגרם מכך נזק גדול. לדוגמא: אין שום תועלת בכך שאדם יידע שהמראה החיצוני שלו אינו מוצא חן בעיני בת זוגו, משום שאין דרך לשנות זאת, והדיבור על כך יוצר פגיעה חריפה שקשה להשתחרר ממנה גם כעבור שנים.

מה עושים כאשר לאחד מבני הזוג חשוב לקיים תקשורת זוגית קבועה, והשני אינו מעוניין בכך?

אצל רבים מהזוגות אין דפוס אחיד בתחום התקשורת הזוגית, אלא אחד מהם מעוניין לקיים תקשורת זוגית גלויה ומתמדת, והשני מעדיף דווקא להבליג. במצב זה חשוב מאוד להחליט ביחד על דפוס שיתאים לשני בני הזוג.

לדוגמא: אם הבעל מעדיף את השתיקה וההבלגה, והאישה מעוניינת בשיחה. חשוב מאוד שהוא יקבל את הצורך שלה, ולא יתבצר בשתיקתו, משום שהדבר עלול לתסכל אותה מאוד, ולגרום לה לחוש שבעלה אינו אוהב אותה, משום שאם הוא מסתיר את מה שמפריע לו, כנראה מדובר בדברים קשים, הגורמים לו שלא לאהוב אותה כלל. לכן, חשוב שהבעל  ישתף פעולה, אבל יחד עם זאת, יישמר את דפוס התקשורת שחשוב לו.

על מנת לעשות זאת, יכול הבעל להסביר לאשתו שהוא אוהב אותה, והסיבה שהוא אינו מביע את מה שמפריע לו, היא משום שמדובר בדברים שוליים, שהוא מוותר עליהם ברצון ומתמקד בכל הטוב שיש לו ממנה. אם האישה בכל זאת תתעקש לשמוע את הדברים, יכול הבעל להציע לה לשמוע, אבל להזכיר שהוא לא מעוניין לפגוע בה, או לגרור אותה למריבה, ולכן אם היא מרגישה שקשה לשמוע, שתבקש ממנו לעצור והוא יעשה זאת בשמחה.

האישה לעומת זאת, תסביר לבעל שהסיבה שהיא בוחרת לדבר על הדברים, ולא לנקוט בהבלגה כפי שהוא עושה, היא משום שכאשר היא ‘צוברת בבטן’ הדברים מקבלים עוצמה הרבה יותר גדולה ומזיקה, ולכן חשוב לה מאוד לומר את הדברים והיא מבקשת ממנו שיזכור שיחד עם התלונות שהיא מעלה, היא אוהבת אותו ורואה את הטוב שבו כדבר עיקרי.

כאשר שני בני הזוג יחושו בנח, זה עם גישתו של זו, הזוגיות תוכל להתקיים גם כאשר הדפוסים סותרים זה את זה. במידה ולא מצליחים לגבש רמת תקשורת כזו, יש מקום להיעזר בייעוץ זוגי.

בכל מקרה, הבחירה צריכה להיות בין דיבור להבלגה, אך חשוב מאוד שלא לבחור בשתיקה רועמת וצבירת דברים בבטן, משום שבסופו של דבר הם מתפרצים בעוצמה גדולה בהרבה. יש מקום להבלגה רק כאשר המבליג אכן מסוגל לעבוד על עצמו ולהבליג בלב שלם, מתוך ראיית הטוב שבבן או בת הזוג.

הקורסים שלנו

הפרטים התקבלו בהצלחה!
ניצור איתך קשר בהקדם

× ווטסאפ
דילוג לתוכן