הורות – השגחה הורית בלי ‘לחנוק’

השגחה הורית – אתגר הולך ומתעצם

אחד התפקידים שהולך ונעשה יותר קשה משנה לשנה, הוא השגחה הורית. ברור לנו שאנחנו צריכים להשגיח על ילדינו, אבל בתקופה שבה הם חשופים לסכנות בבית (דרך אמצעי המדיה השונים) לא פחות מאשר בחוץ, אנחנו לא פעם מתקשים מאוד לפתח דרך יעילה של השגחה הורית.

מצד שני, השגחה הורית היא אחד מהתפקידים החשובים ביותר של הורים, ולכן גם לא ניתן לוותר עליה.

לאור האתגר המסובך הזה, אנחנו חייבים דרך יעילה, כיצד להשגיח על ילדינו, ומצד שני, לא ‘לחנוק’ אותם ואת התפתחותם התקינה והשמחה.

איך להשגיח בלי ‘לחנוק’?

לעתים נדמה לנו כאילו האופציות העומדות לרשותנו הן ‘לשמור על הילד בצמר גפן’, או לוותר לחלוטין על השגחה הורית.

אבל, למעשה השגחה הורית אינה חייבת להיות לוחצת מידי, ואינה אמורה למנוע מהילד להתנסות בהתנסויות חיוביות שבני גילו מתנסים בהם.

חיים עומר מציג מודל של השגחה בשלוש רמות. הורות יעילה כוללת יכולת גמישה של מעבר בין שלושת רמות ההשגחה הללו, על פי הצורך.

רמות ההשגחה הן:

קשב פתוח.
הגברת ערנות.
פעולה מעשית.
הוא מדגים זאת דרך השגחה על פעוט שנמצא בבית, בעת שאמו עובדת באחד החדרים. הפעוט מתחיל לשחק ועובר לחדר אחר. האם, מאפשרת לו זאת, אבל שומרת על ערוץ קשב פתוח כל הזמן, על מנת לדעת האם הכל בסדר אצל התינוק.

במידה והאם שומעת משהו נופל, או רעשים אחרים, שגורמים לה לחשוד שמשהו אינו כשורה, היא מגבירה את ערנותה על מנת לשמוע האם יש צורך להתערב.

האם היעילה אינה רצה באופן מיידי אל התינוק, בזעקות ‘אוי, מה קרה לך’, משום שהיא רוצה לאפשר לו את מרחב ההתנסות. במקום זה, היא מגבירה את רמת הקשב, ועוקבת אחרי תגובות הילד, על מנת לזהות האם יש להתערב.

רק במידה ואכן היא מבינה שמשהו אירע, היא ניגשת אל הפעוט ומסייעת לו. זוהי הרמה השלישית – פעולה מעשית.

השגחה הורית בגיל ההתבגרות

נעבור עכשיו על שלושת הרמות של השגחה הורית בגיל ההתבגרות. כמובן, בגיל זה אנחנו חייבים לאפשר לילד מרחב גדול של התנסות, אבל, גם עכשיו אנחנו לא מוותרים על השגחה הורית.

שלושת רמות ההשגחה:

קשב פתוח – בזמן שיגרה, כאשר נראה שהכל כשורה, איננו ‘חופרים’ לילד, על מנת לאפשר לו את מרחב ההתנסות. אבל, בכל זאת, תמיד חשוב מאוד לשמור על ערוץ קשב פתוח. ניתן לעשות זאת על ידי התעניינות בשלומו של הילד ובסדר יומו, שמירה על קשר קבוע איתו והתעניינות תקופתית אצל צוות בית הספר שלו. בנוסף, חשוב להרגיל את הנער לדווח לנו היכן הוא ומתי הוא עתיד לחזור הביתה. עצם ההרגל הזה יוצר נוכחות של דמות ההורה בחיי הנער, גם כאשר הוא מחוץ לבית.

הגברת עירנות – כאשר אנחנו מזהים איתותי אזהרה בנוגע למצבו של הנער, אנחנו מגבירים ערנות. איתותים אלה יכולים להיות שינוי במצב רוחו, שינויים בתיאבון, חברים שאיננו בטוחים בהם וכדו’. במקרה זה על ההורים להגביר את רמת ההשגחה ולברר מה קורה באופן אקטיבי יותר. לדוגמא: ניתן להתקשר למורה של הילד, לשוחח ישירות עם הילד ולשתף אותו בדאגה וכדו’.

פעולה מעשית – במידה ואנחנו מזהים מצב סיכון כלשהו, אין כל טעם להסס, אלא צריך לנקוט בפעולה מעשית. התערבות זאת היא חובתנו גם במידה והילד מסרב, משום שחלק מהאחריות ההורית שלנו היא להשגיח עליו.

חשוב לזכור, השגחה הורית אינה רק זכותנו, אלא היא אחת מהחובות המשמעותיים ביותר שלנו כהורים לילדינו.

ייתכן שהנער ימחה ויעמוד על כך שהוא כבר גדול ואינו זקוק להשגחה שלנו. אנחנו נעביר לו את המסר שההשגחה היא חובתנו, ונסביר לו שנשמח מאוד להעביר לו את האחריות בכל תחום שבו אנחנו בטוחים שהוא אכן לוקח אחריות כאדם בוגר.

חיים עומר מציין שחשוב לדעת שהשגחה הורית מועילה גם במידה והנער אינו משתף פעולה ואפילו אם הוא מוחה בתוקף וטוען שהוא כבר גדול מספיק, ואין לנו זכות להמשיך ולהשגיח על מעשיו.

דוגמא

אתן דוגמה על מנת להמחיש את הדברים:

עומר, נער בן 16, היה עד לאחרונה נער נורמטיבי, ולא היו איתו בעיות מיוחדות. הוריו סמכו עליו, אך הקפידו להתעניין בשלומו מידי פעם, ולשמור איתו על קשר קבוע.

לאחרונה עומר התחיל להסתיר מהוריו דברים. הוא התנגד לשתף אותם לאן הוא הולך, וענה לשאלותיהם בתשובות מתחמקות, או נזף בהם על כך שהם ‘חופרים’ לו. בנוסף, ההורים חשו שהוא מרבה לשקר להם.

בשלב זה על ההורים להגביר את ערנותם, ואכן הוריו של עומר התקשרו למורה שלו, ושמעו ממנו שגם הוא מרגיש את אותם הדברים. גם לו עומר משקר לאחרונה, והוא רואה אותו מסתודד עם נערים מבית הספר שידוע שההתנהגות שלהם אינה חיובית, בלשון המעטה.

ההורים הבינו ש’יש דברים בגו’, והחליטו להתערב התערבות מעשית. הם קראו לעומר לשיחה ושיתפו אותו בדאגותיהם. עומר הכחיש בהתחלה את הדברים, אבל לאחר שההורים לא הרפו, ודרשו הסבר על כל מה שקורה לאחרונה, הוא נשבר, ובבכי סיפר להם שהוא נחשף לאחרונה לחברים שמעשנים גראס, והוא לא עמד בפיתוי, ועכשיו הם לוחצים עליו להמשיך.

ההורים שיבחו את עומר על גילוי הלב, ובנו איתו ביחד תוכנית מעשית כיצד להתגבר על הפיתוי ולהתרחק מהחברים השליליים.

בדוגמא שהובאה הדברים לא הסתבכו, משום שבסופו של דבר עומר שיתף פעולה. במידה ועומר היה ממשיך להכחיש, וההורים היו מרגישים שמשהו מאוד לא טוב קורה מתחת לאפם, היה נוצר צורך דחוף לפנות לייעוץ מקצועי, על מנת לקבל עצה מפורטת כיצד לפעול בתבונה.

 

הקורסים שלנו

הפרטים התקבלו בהצלחה!
ניצור איתך קשר בהקדם

× ווטסאפ
דילוג לתוכן